עריכת לשון היא מקצה השיפורים האחרון של כל טקסט המעניק למה שנכתב את הצורה ואת האופן שבהם הוא יוצג כלפי חוץ. חשבו על כל טקסט כתוב שעולה בדעתכם – סיפור, מאמר אקדמי, סיסמה שיווקית או ברכה ליום הולדת. הרעיון והתוכן העומדים בבסיס הכתוב יכולים להיות מרשימים ומרתקים, אבל כאשר הם קורמים עור וגידים ומתהווים לכדי מילים כתובות – האופן שבו הם ייכתבו, הצורה שבה הם יבואו לידי ביטוי, הם מה שקובע. תפקידו של עורך הלשון הוא 'לשפץ' את הטקסט, להתאים אותו לכללי הלשון, למשלב הנדרש, לצורכי הכותב ולמשתנים רבים אחרים המרכיבים את הצלחת הטקסט והתורמים להתגלמות ראויה והולמת של הרעיונות העומדים בבסיסו.
שירותי עריכת הלשון שבהם אני מתמחה כוללים כמה רבדים של עריכה הנבדלים זה מזה ברמת ההתערבות של העורך בטקסט: פיסוק (הצבה נכונה של סימני פיסוק המקשרים בין יחידות השיח בטקסט), הגהה (בדיקת נכונות הכתיב בטקסט), עריכה לשונית (תיקון שגיאות לשוניות מסוגים שונים בטקסט, ניסוח מחודש של משפטים מעורפלים), המרת סגנון (העברת הטקסט ממשלב נמוך או בינוני למשלב גבוה), עריכת סגנון (שיפור הסגנון, כלומר בחירה במבעים לשוניים חלופיים העדיפים יותר מבחינה לשונית). בטקסטים מסוימים יש צורך אף בניקוד, וגם שירות זה כלול במה שאני מציע ללקוחותיי.
שיטת העבודה שלי מתמקדת בקשר מתמיד עם הלקוח ובמתן תשומת לב לרצונותיו. אחרי ככלות הכול, הטקסט הכתוב יצא מתחת ידיו והוא כתב אותו מדם ליבו, ולכן יש להתנהל ברגישות בעת העריכה ולהפוך את פעולת ההתערבות של העורך למתקבלת בעיני הכותב. כדי להשיג מטרה זו יש לשמור על שיתוף פעולה מתמיד עם הכותב, להיות קשובים לרצונותיו ולצרכיו, לייעץ לו מנקודת מבט מקצועית ומכילה ולבחור איתו את רמת העריכה הנדרשת, שתיטיב הן עימו והן עם הטקסט שכתב.
משנבחרה רמת העריכה הנדרשת והטקסט עבר עריכה ראשונה, אני שולח את התוצאה אל הכותב והוא מעיר את הערותיו ושולח את הקובץ אליי חזרה. אני עורך את הטקסט בשנית ושוב שולח אותו אל הלקוח, כך עד שיוצא תוצר מוגמר המספק את רצונות הכותב והעומד בכללי העריכה הנדרשים.
בעבודתי כעורך אני נעזר רבות באתר הבית של האקדמיה ללשון העברית ובפסיקותיה בכל הקשור לענייני כתיב, פיסוק, דקדוק וניסוח. כמו כן אני משתמש בספרות המחקרית שנכתבה בנושא עריכת לשון ותיקוני לשון, שאותה חקרתי לעומק והתמחיתי בסוגיה השונים. מלבד אלו, אני משתמש בידיעותיי בתנ"ך ובמשנה, או בניסוח מחקרי – בלשון המקרא ובלשון חז"ל, כדי להכריע הכרעות מקצועיות בענייני לשון, שכן מדובר באבות הטקסט שמערכת הדקדוק והסגנון הלשוני העבריים בנויה על אדניהם. עוד תוכלו לקרוא על שיטת העבודה שלי במבחר מאמרים פרי עטי.
בעניין המחיר – בזה אני נצמד לתעריפים שקבעו הסתדרות העובדים ואיגוד אנשי הספר. תוכלו למוצאם כאן. לפירוט נרחב יותר בעניין המחיר ראו בשאלות ותשובות בדף הבית.