המחיר התייקר?

לא מעט אנחנו נתקלים בעיתונות ובמקומות אחרים בשימושי לשון דוגמת "מחיר הלחם התייקר", "עלות הצלחות מוזלת". הבעיה בצירופים האלו אינה דקדוקית אלא סמנטית, קשורה במשמעות: מחיר אינו מתייקר. מחיר עולה או יורד. כך גם עלות. המוצר, שבעבורו משלמים את המחיר, הוא שמתייקר או מוזל. לכן נתקן ונאמר: "הלחם התייקר", "הצלחות מוזלות".

לתופעה הזאת של נדידת משמעות ממילה אחת למילה הקרובה אליה מבחינת מקום המילים במשפט (המשמעות של "מחיר" ו"עלות" הפכה למשמעות של "מוצר") קוראים "מטונימיה", ואפשר להציג לה דוגמות נוספות: "הוצאת את הכביסה מן המכונה?" שואלת עקרת הבית. אבל לא את הכביסה מוציאים, כי אם את הכבסים (הבגדים שכובסו). כביסה היא פעולת הכיבוס. עוד דוגמה: "ניצחתי את המשחק". הכול טוב ויפה, אלא שלא את המשחק ניצחתי. המשחק הוא אזור התרחשות הניצחון, והוא נושא על גבו את המשמעות של "יריב", שלמעשה אותו ניצחתי.

אך אל לנו לטעות: המטונימיה היא מושג המשמש בלשנים בבואם לתאר את השפה, אך ככותבים נעדיף לנסח את דברינו בדיוק סמנטי, שהוא חשוב לא פחות מן הדיוק והתקינות הדקדוקיים.