רבים מתארים פעולות למיניהן באמצעות המבנה "עשה+שם עצם", כמו "עשיתי השוואה", "עושה אבחנה", "עושה שימוש", והרשימה ארוכה.
שימוש זה אינו מומלץ, ותמיד כדאי להעדיף פועל מדויק: השוויתי, מבחין, משתמש. ברור שכל פעולה היא עשייה, אבל לכל עשייה יש מילה ייחודית לה בלשון, וטוב ועדיף לנצלה.
ואם רוצים לתאר את הפעולה ולהעריך אותה, העברית מציעה שתי דרכים עיקריות: שימוש בתואר הפועל (השוויתי בבירור) או שימוש במושא פנימי (השוויתי השוואה ברורה). אם בוחרים בתואר הפועל, ראוי גם שם להעדיף מילה מדויקת ולא תרכובת של יסוד קבוע שמצטרף למילים מתחלפות. לכן לא נכתוב "באופן עקיף" אלא בעקיפין, לא נאמר "באופן מהיר" אלא פשוט מהר, לא "בצורה מיידית" אלא פשוט מייד.
יש במקורות פעלים מסוימים המצטרפים בקביעות לשמות עצם מסוימים, כמו עשה משתה, נותן כבוד. אפשר להשתמש פה ושם במבנים כאלו, אך המעדיף לשון עשירה ומדויקת תמיד יתור אחרי הפועל המדויק.