"המספר אליו הגעתם איננו מחובר"

לכאורה נראה שאין כל רע במשפט הזה, אך למעשה הוא נחשב כלא תקני, משום שחסרה שי"ן הזיקה בראש פסוקית הזיקה שבו. 

פסוקית זיקה נפתחת לאחר שם עצם ומוסיפה עליו מידע. בפסוקית זו חייבים להיות שני מרכיבים: מילת זיקה בראש הפסוקית וכינוי מוסב המאזכר את שם העצם שהפסוקית מוסבת אליו. למשל: הבית שביקרתי בו. ש היא מילית הזיקה, והכינוי המוסב הוא בו (הבית). בעברית של ימינו שכיח השימוש בפסוקית זיקה בלתי מקושרת (ללא שי"ן הזיקה), כמו במשפט שבכותרת המאמר הזה ובמשפטים רבים נוספים: "המדינות מהן הגיעו התיירים", "המאמר אליו התייחס הכותב". משפטים אלו נחשבים ללא תקניים מפני שחסרה בהם מילת קישור בראש הפסוקית. יש לומר ולכתוב: המדינות שמהן הגיעו התיירים, המאמר שאליו התייחס הכותב.

יש טוענים המכשירים מבנה זה בטענה שהוא משמש עוד במקרא: "בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ" (ירמיהו ב, ו), אך למעשה, במקרא מבנה זה נמצא רק כשהכינוי המוסב מגיע אחרי הפועל שבפסוקית: "בארץ לא עבר בה איש" (ולא "בארץ בה לא עבר איש"). מכאן שאין לשימוש בפסוקית זיקה בלתי מקושרת בימינו סימוכין מן המקורות.

גם השימוש שעושים פרשני ימי הביניים שכתבו תחת השפעת הערבית במבנה זה אינו שימוש עברי מקורי, אלא בבואה של משפט ה"ציפה" הערבי שבו מילית הזיקה מושמטת כאשר המשפט אינו מיודע. 

מכאן שיש לתקן את המשפט שבכותרת. הטוב ביותר הוא המספר שהגעתם אליו איננו מחובר, שבו הפועל מקדים את הכינוי המוסב כפי הסדר הרגיל במקורות, אך אפשר גם המספר שאליו הגעתם איננו מחובר, ובלבד שהשי"ן תעמוד על תילה.